<h1>ראב"ן שו"ת סימן פ"ב</h1>
<h2>דף עח.</h2>
וגם היזקקני לפרש משנה זו דכתובות האשה שנפלו לה נכסים. רואה אני משנה זו חלוקה לד' פנים, הא' נפלו לה עד שלא תארס ונתארסה ומכרה, והב' נפלו לה משתארס, והג' נפלו לה משניסת ומכרה, והד' נפלו לה עד שלא ניסת ומכרה משניסת. ואלו ד' פנים חלוקים לר' יהודה לג' דינין, דנפלו לה עד שלא תארס ונתארסה מוכרת לכתחילה, ונפלו לה משנתארסה ובאת למכור בין בעודה ארוסה בין משניסת לא תמכור ואם מכרה קיים, ונפלה לה משניסת לא תמכור ואם מכרה בטל. ולר"ח חלוקין הד' פנים לב' דינין, דבין נפלו עד שלא תתארס ונתארסה ובין נפלו משנתארס' מוכרת לכתחילה בין שהיא ארוסה בין שניסת הרי דין א' לב' פנים, והשני נפלו לה משניסת אם מכרה מכרה בטל, הנה ביארתי הד' פנים ודיניהן בין לר' יהודה ובין לר"ח. ועתה נבאר הגמ' ובה תתבאר טעמא דתרוויהו וע"פ ביאור הגמ' מבוארת המשנה לתרוויהו, מ"ש [רישא] דאמרי בית הלל מוכרת על היכא דנפלו עד שלא תארס ומ"ש סיפא דנפלו לה משנתארסה דלא תמכור לכתחילה ואם מכרה קיים, ומשני רישא דעד שלא תארס בזכותה נפלו להכי מוכרת לכתחילה סיפא דנפלו לה משנ[ת]ארסה לא תמכור לכתחילה דאימור בזכותו נפלו ואם מכרה קיים דאימור בזכותה. א"ר יהודה אמרו לפני ר"ג וכו' איבעיא להו ר' יהודה לכתחילה קאמר או דיעבד קאמר, והכי פירושא לר' יהודה אמרו לפני ר"ג, היכי קאמר ר"ג בנפלו לה משנתארסה מוכרת לכתחילה קאמר וע"ז אמרו לו הואיל וזכה באשה כשאירסה לא יזכה בנכסים כשנפלו לה שלא תמכור לכתחילה, או דיעבד קאמר ר"ג דלא תמכור לכתחילה ואם מכרה קיים ואמרו הואיל וזכה באשה כבר עד שלא נפלו לה לא יזכה בנכסים כשנפלו לה שתהא מכרה בטל, דמלישנא דאמרו לו איכא למשמע הכי והכי. ת"ש א"ר יהודה אמרו לפני ר"ג הואיל וזו אשתו נשואה וזו אשתו ארוסה מה נשואה מכרה בטל אף ארוסה מכרה בטל ואמאי קאמר דמוכרת לכתחילה, א"ל אף זו לא תמכור וכו' כלומר לא אמרתי דמוכרת לכתחילה אלא כן אמרתי דלא תמכור לכתחילה דאימר בזכותו נפלו ואם מכרה קיים דאימר בזכותה, ולא דמי לנשואה דהתם ודאי בזכותו נפלו ולהכי מכרה בטל, א"ל הואיל וזכה באשה שאירסה קודם שנפלו לו לא יזכה כשנפלו לה ואמאי אמרת אימור בזכותה נפלו ומכרה קיים תיהוי מכרה בטל כמו בנשואה, אמר להם על החדשים שנפלו לה כשהיא נשואה אנו בושים שאנו מבטלים מכרה שהרי כל תקנות שתיקנו חכמים מציאתה ומעשה ידיה וירושתה לבעל משום תקנת האשה תקנו, וכיון שמכרה הרי הוא כאומר אי אפשי בתקנת חכמים שתיקנו להנאתי, ובדין הוא שלא תיבטל מכירה, אלא דשויה רבנן לבעל כלוקח ראשון ומשו"ה מכרה בטל ולא מן הדין, אלא שאתם מגלגלין עלינו את הישינים אותם שנפלו עד שלא ניסת ולומר שתהא מכרה בטל, היכא דשויה כלוקח דהיינו משניסת מכרה בטל (היכא דשויה כלוקח) אבל מן האירוסין לא שויה כלוקח דהא אינו יורשה הילכך מכרה קיים, ומדהשיב ר"ג אף זו לא תמכור וכו' ש"מ ר"ג דיעבד קאמר דלא תמכור ואם מכרה קיים ולא לכתחילה קאמר דמוכרה, ומתני' שנויה כולה כר' יהודה דאמר ר"ג דיעבד קאמר דמוכרה כב"ה ולא שני ליה לר"ג בין מכרה עד שלא ניסת למכרה משניסת דבתרויהו לא תמכור ואם מכרה קיים כדמוקי רב זביד מתני' ר' יהודא אליבא דר"ג ולהכי לא תמכור משניסת ואם מכרה קיים. ותניא א"ר חנינא בן עקביא לא כן השיבן ר"ג לחכמים שאמרו לו הואיל וזו אשתו וזו אשתו מה זו מכרה בטל אף זו מכרה בטל, א"ל לא אם אמרתם בנשואה דמכרה בטל שכן זכאי במציאתה וכו' וכשם שזכאי במציאתה כך זכאי בנכסים שנפלו לה תאמרו בארוסה שאין זכאי במציאתה וכשם שאין זכאי במציאתה כך אין זכאי בנכסים שנפלו לה ולהכי מוכרת לכתחילה. א"ל מכרה עד שלא ניסת משניסת מהו, כלומר נראין דבריך במוכרת כשהיא ארוסה מכרה מה שנפלו לה עד שלא ניסת דהיינו כשהיא ארוסה, משניסת מהו מי אמרינן כיון דהשתא כי מכרה זכאי במציאתה כך זכאי בנכסים שהכניסה לו ומכרה בטל, או דילמא כשם שאינו זוכה במציאתה דקמי נישואין כך אינו זוכה (במציאתה) בנכסים שנפלו לה קמי נישואין אלא בנכסים דבתר נישואין, א"ל אף זו מוכרת לכתחלה דלא זכה במה שנפלו קמי נישואין דלא תקינו ליה זכות במציאתה ובמעשה ידיה אלא בתר נישואין וה"נ דלא זכה אלא בנכסים דבתר נישואין נפלו, א"ל אם זכה באשה משניסת למציאה ולמעשה ידיה דמיכן ולהבא לא יזכה בנכסים שהן בידה עכשיו כשניסת ואפילו מציאתה ומעשה ידיה דקמי נישואין יזכה בהן אם הן בידה לאחר נישואין הואיל וזכה בה, אמר להן על החדשים שנפלו לה כשהיא נשואה אנו בושין שאנו מבטלין מכירתה דשלא מן הדין הוא כדפרישית, אלא שאתם מגלגלין עלינו לבטל את הישינים שנפלו לה קודם שניסת, אלא וודאי מוכרת לכתחילה בין עד שלא ניסת בין משניסת. ומקשי והא אנן תנן עד שלא ניסת וניסת ר"ג אומר אם מכרה קיים בדיעבד אין לכתחילה לא, וקס"ד דמשום דר' חנינא קאי עלה דאיהו אמרה, ומשני תני במתני' מוכרת לכתחילה ולא תיקשי לה. ורב זביד משני מתני' דקתני בדיעבד ר' יהודה היא אליבא דר"ג דאמר בנפלו לה משנתארסה דלא תמכור לכתחילה ואשמעינן בין מכרה [קודם] שניסת בין לאחר שניסת, וברייתא ר' חנניה [ואליבא דר"ג] וקסבר דלר"ג בנפלו לה משנתארסה בין עד שלא ניסת ובין משניסת מוכרת לכתחילה, וקסבר לא נחלקו ב"ש וב"ה בנפלו לה משנתארסה דלתרוייהו מוכרת לכתחילה, ורבי שנה המשנה כר"ג אליבא דר' יהודה והזכיר בה ר' חנניה אליבא דר"ג ולא פירש סברתו עד דפריש בברייתא. ואני הארכתי בה לפי שראיתי רבותי הגאונים חלוקין בטעמא ובפירושא.
